קראו על כללי כתיבה אקדמית כולל הסברים לכתיבת עבודה מצטיינת. הקפידו לקרוא את המדריך לפני כתיבת העבודה כדי להימנע מטעויות ולחסוך בזמן.
כללי כתיבה אקדמית
כאשר אנו ניגשים לכתיבת חיבור אקדמי או כתיבת מאמרים אקדמיים במסגרת לימודי תארים שונים או במכינה האקדמית חשוב לדעת כי יש סט אחיד של כללים וחוקים, שחשוב לכתוב לפיו – כללי כתיבה אקדמית.
שימו לב כי יכולים להיות דגשים שונים בין מוסדות הלימוד האקדמיים, הנסמכים על שלד העבודה האחיד.
כל הסטודנטים הלומדים במסלול לימודי תואר ראשון חייבים להכיר את הכללים של כתיבה אקדמית על מנת להגיש עבודות ברמה גבוהה, להוסיף ציטוטים על פי הכללים המחייבים ולהגיש עבודה הנראית היטב גם מבחינה ויזואלית.
כללים לכתיבת עבודה אקדמית יינתנו על ידי מוסד הלימודים, הקפידו לדרוש אותו ולקבל הסבר מפורט לפני כתיבת העבודה.
המבנה של כתיבה אקדמית
במסגרת לימודי התואר הראשון, התארים המתקדמים ואף תואר בניהול ניגש אל כתיבת מאמרים אקדמיים על בסיס של מבנה אחיד וקבוע.
אך אם זאת יש לשים לב לדרישות ספציפיות שהמרצה, המנחה או המוסד האקדמי יכול להציב.
מבנה העבודה הנשענת על כללי כתיבה אקדמית, כולל את החלקים הבאים:
- עמוד שער – זהו חלון הראווה לעבודה. בעמוד השער נציג את שם המוסד, כותרת העבודה, כותב העבודה, שם המנחה/המרצה ותאריך ההגשה.
- תקציר – התקציר כולל תיאור מתומצת הנותן מידע על גוף העבודה, שאלת המחקר, שיטת המחקר, מודלים ומושגים מרכזיים, והמסקנות המרכזיות בה.
- תוכן העניינים – זהו המקום בו ניתן להתרשם מתוכן העבודה. כאן נרשום את חלקי העבודה המרכזיים בהתאמה למספרי עמודים רלוונטיים. את התוכן נכתוב לאחר סיום העבודה. לרוב, נהוג להוסיף תוכן עניינים לעבודה אקדמית שאורכה מעל 10 עמודים.
- מבוא – הצגת בעיית/שאלת המחקר, והסבר כיצד היא מתקשרת לתחום הידע הכללי, מטרות המחקר וההשערות בבסיסו. ניתן להוסיף בכלליות את המחקרים, שנעשו עד כה בתחום. את המבוא נכתוב לאחר סיום כתיבת העבודה.
- גוף העבודה- זהו עיקר העבודה האקדמית. בדרך כלל מוצגים כאן סקירה ספרותית, שיטת המחקר, הצגת הממצאים, ניתוח הממצאים, דיון ומסקנות.
- סיכום- הצגה תמציתית של שאלת המחקר, מה היו הממצאים והמסקנות, ונתינת מענה לשאלות והשערות, שעלו בחלק המבוא. ניתן להוסיף גם השלכות עתידיות של המחקר. צריכה להיות התאמה בין מה שהוצג במבוא לבין סיכום העבודה.
- רשימת מקורות (ביבליוגרפיה) – תכלול את כל המקורות המידע הרלוונטיים, שהוזכרו בגוף העבודה, והיא נכתבת על פי כללי ה-APA. יש לשים לב כי לכל ענף אקדמי כללים משלו לכתיבת הביבליוגרפיה.
- נספחים – מסמכים תומכים רלוונטיים, שלא שולבו בגוף העבודה כגון גרפים, טבלאות, טפסים ושאלונים.
כללים לכתיבת עבודה אקדמית
כפי שציינו בתחילת המדריך, כל מוסד לימודים משתף עם הסטודנטים מסמך כללים לכתיבת עבודה אקדמית.
ריכזנו עבורכם מספר דגשים חשובים:
1. אורך העבודה
אורך העבודה / כתיבת מאמרים אקדמיים, הוא מספר העמודים המדויק להעברת הרעיונות המרכזיים של הכותב באופן אפקטיבי. עם זאת יש לשים לב להנחיות והגבלות המרצה לגבי אורך העבודה, אשר מטרתן למקד את העבודה. שימו לב כי גם לאורך הפסקאות והמשפטים במהלך העבודה. כלומר משפטים או פסקאות ארוכים או קצרים מידי מקשים על הקורא להבין את מטרת הכותב.
2. שפת העבודה האקדמית
השפה צריכה להיות עניינית, מדויקת, אחידה ואובייקטיבית לאורך כל העבודה, כדי להקנות תחושת המשכיות ובהירות. רצוי לא להעמיס דוגמאות והסברים, אלא להתמקד ברעיונות המרכזיים.
כמו כן גם בנושא של כתיבת מאמרים אקדמיים מומלץ להשתמש בצורה נכונה ואחידה בדקדוק, תחביר, פיסוק ומילות קישור, כדי ליצור קריאה זורמת ואחידה לאורכה של כתיבה אקדמית. עם זאת יש לגוון במילים נרדפות כדי להעשיר את העבודה, וליצור עניין בה.
3. היבט חזותי
ההיבט החזותי שומר על הארגון והאחידות לאורך כל העבודה וכולל את ההנחיות הבאות:
- הכתב (פונט) העברי המקובל הוא דוד, גודל 12 נקודות.
- הכתב האנגלי המקובל הוא Times New Roman או Courier, גודל 12 נקודות.
- שוליים מקובלים-2.5 ס"מ מכל צד.
- רווח כפול בין השורות.
- חשוב למספר כל עמוד (חוץ מהשער ותוכן העניינים)
בכל מכינה אקדמאית דורשים מהסטודנטים להגיש עבודות, מעבר למבחנים, וכמובן יש להגיש עבודות אקדמיות ברמה גבוהה ועל פי כללי כתיבה אקדמיים, במהלך הלימודים לתואר ראשון או שני.
יש לכם שאלות נוספות בנוגע לכתיבת מאמרים אקדמיים? צרו איתנו קשר ונשמח לענות לכל השאלות!
