תרומת הספורט לאדם ולחברה
לפני שעוסקים בנושא של עבודה סמינריונית בספורט וחברה יש להכיר את התרומות השונות של הספורט לאדם ולחברה כולה.
רבים מודעים לכך שיש יתרונות לפעילות הספורטיבית וכי כדאי לבצע פעילות גופנית. אולם רק מעטים מבינים את חשיבותה בשיפור והשמירה על הבריאות של האדם. לאורך תקופה היסטורית ארוכה מאמץ גופני היה חלק מהפעילות היום יומי של האדם שעסק בציד, בלקט ובעבוד האדמות. מאמץ גופני היה הכרחי להישרדות ונעשה ללא כל מחשבה מיוחדת. אולם עקב השינויים שחלו בתקופה המודרנית אנשים מבלים את מרבית זמנם בישיבה ליד המחשב, בנהיגה או כנוסעים ברכב ובשכיבה . כתוצאה חלה ירידה משמעותית בפעילות הגופנית . מכאן החשיבות למודעות בצורך בפעילות גופנית ובספורט.
השפעות חיוביות של הספורט
- השפעות פיזיות – הפעילות הספורטיבית משפרת את כל המערכות בגוף .היא מפחיתה את הסיכון להתפתחות מחלות לב, סוכרת ולחץ דם גבוה. מורידה את ריכוז השומנים בדם מחזקת את מסת העצם ומפחיתה נפילות ושברים. מחזקת את מסת השריר, מפתחת את הריאות, מאפשרת תפקוד יעיל של הלב וכלי הדם, תורמת לירידה במשקל ושמירה על משקל תקין. מפחיתה בדיכאון וחרדה ועוזרת לשיפור מצב הרוח.
- השפעה קוגניטיבית – מחקרים הוכיחו כי פעילות ספורטיבית מועילה לתפקוד המוח כגון זיכרון, קשב וריכוז היא משפרת את הביצועים של המשימות האקדמיות .היא מאפשרת התמודדות טובה יותר בזמן מצבי לחץ וכתוצאה להישגים טובים יותר בלימודים . ההסבר לכך הוא זרימה טובה יותר של הדם למוח, יצירת תאים חדשים באזור המוח הקרוי היפוקמפוס ששם נוצרים זיכרונות חדשים.
- מחקרים מגלים שפעילות ספורטיבית מסייעת להתגבר על חרדה בשל מתח ואף מפחיתה בדיכאון. הסיבה שבעקבות הפעילות הגופנית נוצרים במוח אנדורפינים המשפרים את מצב הרוח. גם הורמונים כ טסטוסטרון והאסטרוגן הידועים כמשפרי מצב הרוח מיוצרים בעקבות הפעילות הספורטיבית.
- חיזוק החברתיות – המשתתפים בספורט גם אם הם צופים מפנימים ומגלים ערכים של צדק והגינות. הפעילות הספורטיבית תורמת לסולידריות חברתית, והשתתפותם של בני מעמדות שונים ועדות שונות באותו מועדון ספורט תורמת ללכידות חברתית. האימונים המפרכים מחזקים את הסבילות ואת ההתמדה. תחרויות בין-לאומיות מחזקת את הזיקה הלאומית לצד כיבוד הלאומיות של הקבוצה היריבה וגילוי סובלנות רבה יותר.
עבודה סמינריונית בספורט וחברה
עבודה סמינריונית בספורט וחברה הנה סוג של עבודה סמינריונית המוטלת על סטודנטים הלומדים מדעי הרוח והחברה במיוחד בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אך יכולה להיות משימה גם במדעים אחרים כהיסטוריה וכמובן חלק מהמשימות של סטודנטים למקצועות הספורט כחלק מהמטלות לשם תואר ראשון. כן עבודות סמינריוניות יכולות להיות עבודות אקדמיות המוטלות על סטודנטים לתואר שני במסלול ללא תזה. המטרה יכולה להיות מחקר שדה הנשען על מקורות תאורטיים או על שיטות מחקר איכותניות כראיונות עומק.
הייחודיות של העבודה האקדמית בספורט וחברה טמונה בכך שבניגוד לעבודות בתחומים אחרים היא מבוססת על סקירות תאורטיות מתחום שיטות המחקר הכמותי ולכן אין בה ראיונות עומק והתבססות על שיטות מחקר איכותניות.
על איזה נושאים אפשר לכתוב עבודות סמינריוניות?
אפשר לכתוב עבודות בתחומים שונים ומגוונים בעבודה סמינריונית בספורט וחברה. למשל: ההשפעה של שידורי הכדורגל על התנהגות אוהדי קבוצות כדורגל . התנהגות אוהדי הנבחרת הלאומית של ישראל במשחקים בין לאומיים. השפעת סרטים העוסקים בתחרויות ספורט על צופי הסרטים. הכדורגל כספורט המהווה מכשיר לצמצום פערים חברתיים וביטוים בתחרויות . כיצד משפיע ספורט על התנהגות צעירים. כיצד משפיע ספורט על הישגים בלימודים , מדוע קיימת אלימות בספורט. אין זו כמובן רשימה סגורה אלא הצעות לכתיבת עבודות.
ככל עבודה אקדמית אחרת, גם עבודות העוסקות בספורט וחברה חייבת לכלול פרק מחקר מקיף ואת כלי המחקר באמצעותם נערכה העבודה ובסיכום את ממצאי המחקר בהתאם לנושא העבודה. כן יש לציין בהערות שוליים או בגוף המחקר את המקורות בהתאם לכללי הציטוט של תחום החברה. בסוף יש לערוך רשימת המקורות בהתאם לכללים.
הבעייתיות
חלק מהבעיה של כתיבת עבודה אקדמית בנושא זה הוא מיעוט החומר בשפה העברית הקיים בעיקר בשפה האנגלית ובשפות זרות נוספות ועל כן מומלץ עם סיום העבודה לפנות לעורכים לשם שיפור הכתיבה בלי לשנות את תוכנה שלה אחראי הסטודנט. הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית אפשר למצוא באתר סילבוס.
