ברוב הפעמים אנשים מאמינים שהדרך הטובה ביותר ללמוד כתיבה מדעית היא בזכות עבודות מצטיינות. אמונה זו נכונה בהחלט אולם ישנה בעייתיות מאחר שהתמקדות בעבודה אקדמית מצטיינת יכולה לפגוע ביצירתיות הכתיבה.
האם עבודה אקדמית יכולה להיות יצירתית? רגע זו לא כתיבה מדעית?
אחת מהטעויות השכיחות ביותר כשזה נוגע לכתיבה מדעית היא האמונה שבעבודה מדעית לא ניתן לכתוב באופן יצירתי מאחר שכתיבה יצירתית לא נחשבת לאקדמית. אולם מחשבה זו כלל איננה נכונה. כל עוד הטקסט עצמו כתוב בהתאם לחוקי כתיבה מדעית הוא נחשב לכשיר. לכן במקרה הזה הכותב יכול לנסח את הפסקאות שהוא כותב באופן מקורי והעבודה תתוגמל בציון טוב.
למה דווקא להיעזר בעבודה גרועה ולא עבודה מצטיינת?
באופן ההגיוני ביותר סטודנטים ירצו ללמוד לכתוב מעבודה מצטיינת אולם רמת הכתיבה בעבודה שכזו היא מאוד גבוהה שיהיה קשה עד בלתי אפשרי ללמוד ממנה. נשאלה השאלה מדוע, מדוע יהיה קשה ללמוד סגנון כתיבה ברמה אקדמית גבוהה.
התשובה לשאלה הזו היא בעובדה שכותב העבודה הוא כותב מיומן בעל רמת ניסוח גבוהה וסגנון ייחודי. המיומנות שלו אפשרה לו לכתוב טקסט ברמה גבוהה אולם מי קבע שהמיומנות של הסטודנטים שלומדים את העבודה שלו זהה. לאנשים שונים יכולות ניסוח והבעה שונות לכן לאדם בעל יכולת ניסוח רגילה יהיה בלתי אפשרי כמעט "לחקות" סגנון כתיבה ברמה גבוהה מדיי.
מן הסיבה הזו דווקא עבודה ברמה נמוכה יכולה לתרום הרבה יותר ללמידה על דרך השלילה. כי בשונה מעבודה ברמה גבוהה לכותב יהיה הרבה יותר קל לראות היכן השגיאות והניסוחים הלא טובים ויוכל להמציא סגנון טוב יותר בעצמו.
מהן הסיבות לעבודה "גרועה" והיכן מוצאים עבודות שכאלו
ישנן סיבות רבות לכתיבה לא נכונה של עבודות אקדמיות ומה שמאחד את כל הסיבות האלו הוא חוסר ניסיון בכתיבה. עבודה לא טובה היא עבודה שלא עונה לדרישות. עבודה שחסר בה סדר,פשטנות, יישום נכון של כתיבה מדעית ומיקוד. אלו המאפיינים שיהפכו בדרך כלל טקסט ללא קריא.
אין באמת דרך למצוא עבודה "גרועה" מאחר שעבודות אלו תמיד חוזרות לתיקון והגשה מחדש. והאמת היא שכולנו במהלך הלימודים האקדמיים שלנו כתבנו לפחות פעם אחת "עבודה גרועה". אך דווקא עבודה זו נתנה לנו את המוטיבציה לתקן, ללמוד מהטעויות שלנו ולהגיש מחדש. כשהמסר הכי חשוב הוא שזה בסדר לטעות כי תמיד ניתן לכתוב מחדש.
