סטודנטים אשר לומדים לתואר אקדמי, עליהם ללמוד קורסים רבים ומגוונים בתחום הנלמד, אשר חלקם רשות וחלקם חובה, כאשר אחת הדרישות אשר הן חובה היא המטלה של כתיבת סמינריון. כאשר לעיתים קיימת דרישה לסמינריון בודד בשנה האחרונה ללימודים, ולעיתים עבודה סמינריונית נוספת, כאשר העבודות הסמינריוניות עליהן להיות בהתאם לכללים של כתיבת עבודה אקדמאית.
על כן, כהמשך לאמור, בדומה לחלק מהחובות ורשימת הקורסים בלימודים לתואר בחינוך, קיימת חובה להגיש סמינריון בחינוך, זאת, בדומה ללימודי תואר בכל תחום אחר בעולם האקדמיה נדרשים לכתיבת סמינריון.
אקדים את המאוחר ואשאל, על מה לשים דגש כשכותבים סמינריון בחינוך?
על שאלה זו קיימת יותר מתשובה אחת, כאשר לעיתים התשובה תהיה שונה בין סטודנט אחד לרעהו, ועל כן אשיב באופן כללי, להשתדל לבחור תחום בו אתם חשים כי יש לכם בו ידע רב ואתם בקיאים בחומר האקדמי בתחום, אשר בנוסף להשתדל לבחור תחום שיעסוק בתחום קרוב לחיי היום יום, אולי אפילו כזה שיש בו מעין אמירה מסוימת ותורמת.
מהי כתיבת סמינריון בחינוך?
לצורך הכנת עבודה סמינריונית בחינוך, על הסטודנטים להכין מחקר באחד הנושאים שלמדו, כאשר לעיתים קיימות דרישות קונקרטיות מהמנחה, תוך רשימה סגורה של נושאים ולעיתים אף הוראות מפורשות על שיטת המחקר, כמות המקורות ולעיתים נפגשים אף במנחה אשר דורש להיות מעורב לאורכה ולרוחבה של העבודה הסמינריונית.
מנגד, לעיתים קיימת בחלק מהמכללות והאוניברסיטאות יד חופשית, כלומר, מאפשרים לסטודנטים לבחור את הנושא, כמו גם את שיטת המחקר, סוג הסמינריון וכל המתודולוגיה בכוחות עצמם, כאשר המנחה נותן הכוונה כללית בלבד בזמן הפגישות ו/או הבדיקות אשר עושה מעת לעת בתקופה בה הסטודנטים כותבים עבודות סמינריון.
יחד עם זאת, בתארים רבים נדרשים הסטודנטים להכין סמינריון ראשון מתוך רשימה סגורה, וכו' עם הוראות מפורשות והתערבות המרצה, כאשר לאחר מיכן הם נדרשים להכין סמינריון נוסף, בו כל מטלת הסמינריון והמחקר תהיה מוטלת עליהם כמעט לבדם.
מה עוד צריך לדעת על שיטת המחקר בעבודה סמינריונית?
באופן כללי ישנם מספר סוגי מחקר אקדמי, היינו, ישנו מחקר איכותני אשר יהיה מבוסס על מחקרי עומק בתחום, ומנגד ישנו מחקר כמותי, אשר לרוב יהיה מבוסס על סטטיסטיקות, לעיתים אף על ממצאים וניתוחי מידע אחרים, בהתאם לסוג המחקר בו עוסק הסמינריון וסוג התואר הנלמד ודרישות המרצה.
אולם, לעיתים הסטודנטים נדרשים אף להשתמש בתוכנות שונות המיועדות לשימוש במחקרים אלו, אשר באמצעותן ניתן לערוך ניתוח ממצאים, כמו גם הצגת טבלאות נתונים, ו/או תרשימים ומיצגים גרפיים שונים ומגוונים, כחלק מהמחקר הקדמי בו עוסק הסמינריון.
מה נדרש לצורך המחקר?
התשובה לשאלה זו קשורה לתשובות לשאלות הקודמות, שכן, היות וקיים יותר מסוג אחד לעריכת מחקרים בתחום האקדמיה, אזי ין תשובה אחידה על שאלה זו, היות ובכל מחקר קיימת מתודולוגיה ייחודית עליה מתבססת המחקר.
על כן, על אף שאף במחקר אשר מתבסס במרכזו על שאלונים וראיונות אישיים, ו/או מחקר אשר מתסס על כל סוגי ניתוח ממצאים אשר עליו יוחלט, הרי שלא ניתן לערוך מחקר ועבודה סמינריונית ללא סקירה ספרותית, שכן, רעיונות ובדיקות המחקר אמורות להיות בהתאם למהות החומר האקדמי.
זאת ועוד, אף ניתוח ממצאים ו/או ראיונות ושאלונים אשר משולבים בחלק מהמחקרים, הרי שהכול נעשה ומתבסס וכן ניתוח הדברים, ברוח ובהתאם לידע והחומר האקדמי ביחס לתחום וסוג המחקר.
אם כן, מה החידוש בסמינריון אותו אנו נדרשים להציג?
ראשית כל, על אף שמדובר במחקר אקדמי חשוב ככל שיהיה, על הסטודנטים לזכור שקדמו לנו מלומדים וחוקרים, הן מהדורות הקודמים והן מדורנו אנו, אשר על כן, אף אם הסמינריון עוסק בהשפעת ובחינת סוג ושיטת לימוד מסוימת, הרי שעליה להתבסס על הספרות האקדמית אשר עוסקת בתחום הרלבנטי בו עוסק המחקר.
הווה אומר, באם לדוגמא המחקר יעסוק ויבחן את מידת ההצלחה בלימודים בקרב בית ספר כל שהו, אשר הוא בוחר לפעול ברוח מתקדמת וחדשנית של שיטת חינוך מעט שונה מהמקובל לצורך הדוגמא בלבד, כגון: העברת החומר הנלמד באמצעות הגישה המקדשת שיטת לימוד שיתופית, אך בהתאמה ייחודית, היינו, לא בשיטה זו לבדה אלא עם שילוב אמנם מזערי בלבד אבל עדיין קיים השילוב של שיטת הלימוד המסורתית, אזי בפרק שעוסק בסקירת הנתונים אזי ניתוח הממצאים יהיה לאור גישות המלומדים אשר כתבו והעמיקו בעומק שעומד ומבדיל בין שיטות אלו וכדו'.
מה משותף למחקרים אלו?
המשותף לגישות אלו של המרצים, הרי שהוא אף המשותף באופן כללי לגבי כל סוג של סמינריון, והוא שכתיבת סמינריון תהיה בהתאם לכללים של כתיבת עבודה אקדמית, היינו, בכפוף לכל החובות והתנאים וההוראות והסייגים השונים החלים באקדמיה.
