כל עבודה אקדמית, בכל נושא שהוא, צריכה לכלול סקירה ספרותית. זהו פרק חיוני וקריטי ובדרך-כלל גם ארוך יחסית לשאר פרקי העבודה.
הפרק מכיל את החומר התיאורטי עליו מתבססת עבודתו של הסטודנט: מאמרים, מחקרים, סטטיסטיקות ועוד.
מספר המקורות הביבליוגרפים תלויים בדרך כלל בהיקף עבודת סמינריון שאתם נדרשים להגיש.
עבודה אקדמית לתואר ראשון תכלול בין 5 ל 15 ביבליוגרפיות, עבודה לתואר שני תכלול 24 מקורות ביבליוגרפיים ויותר ותזה יכולה לכלול עשרות ומאות של פריטים.
חשוב לקרוא סקירת ספרות לדוגמא בעיון רב כדי להתרשם מצורת הכתיבה הנדרשת.
מהי סקירה ספרותית?
כתיבה של עבודה סמינריונית מקיפה מתחילה עם פרק של סקירה ספרותית שהינו הפרק החשוב ביותר בכל העבודה. זוהי עבודה אקדמאית לכל דבר ועניין.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכל מהות העבודה, כל התוכן שלה, כל הייחודיות שלה, מתחיל ונגמר בפרק זה.
הסקירה הספרותית היא הפרק הראשון שקוראים בעבודה. דרך הסקירה הקורא מתחיל להבין מה הכותב ביקש להגיד בעבודתו.
לכן, אם פרק זה לא יעשה כמו שצריך, אזי העבודה לא תחשב לעבודה טובה.
זאת הסיבה העיקרית שהרבה סטודנטים נרתעים כאשר הם פרק הסקירה הספרותית, בעיקר כיוון שהוא פרק ארוך מאוד, בעל כותרות רבות ככל האפשר, שבו צריך להשקיע את מירב המאמצים והזמן.
אנחנו לא מסתירים מאף אחד את העובדה שסטודנטים רבים מבקשים עזרה בכתיבת סקירה ספרותית, לכן ניתן למצוא סקירה ספרותית לדוגמא.
הסיבה לכך הינה שלא פעם, מפאת חוסר הזמן ולוח הזמנים הצפוף שניתנים לכתיבת סקירה ספרותית מהווה מכשול לסטודנטים שעסוקים בלימודים נוספים או כאלה שעובדים או מנהלים משק בית.
סקירה ספרותית היא סקירה של ספרות – מאמרים, מחקרים, תזות, כתבי עת ועוד, הקשורים או נוגעים בעבודה האקדמית שאתם נדרשים לכתוב.
בדרך כלל היא מגיעה עם דרישות של כמות המקורות, כמות באנגלית ובעברית, מחקרים כמותנים ואיכותיים, טבלאות, תמונות ועוד.
כל המקורות הללו צריכים להיכנס תחת הסקירה הספרותית בצורת מסכמת ורלוונטית לעבודה שלכם. אז כיצד מתחילים את הכתיבה לסקירת הספרות? חיפוש מקורות כמובן.
חשיבותה של סקירה ספרותית בעבודה אקדמית
הקריאה של הספרות צריכה להיות מעמיקה ומשמעותית שכן היא מהווה את הבסיס לכל העבודה עצמה. והכתיבה המתייחסת אליה צריכה להיות קולחת ורהוטה.
סקירת ספרות מאפשרת למי שקורא עבודה אקדמית בנושא מסוים, להבין אותו עד סופו ולקבל תמונה בהירה וברורה של כל האופנים בהם ניתן להתייחס לנושא מסוים.
סקירה ספרותית היא השלד של כל עבודה אקדמית וככזאת, היא צריכה להיות להיכתב בצורה מושקעת ויסודית.
איך כותבים סקירה ספרותית מוצלחת?
בפרק זה על הסטודנט/ית לסרוק את כל מה שנכתב בנושא עד לאותו הרגע, אולם עליו להתמקד בעשר השנים האחרונות, אם כי יש מרצים שמבקשים להתמקד בחמש השנים האחרונות.
חשוב לזכור שיש נושאים שבהם ניתן למצוא הרבה מאוד חומר ועל הסטודנט/ית להחליט מה יותר מתאים לעבודה שלו/ה.
אולם ישנם גם נושאים שקשה מאוד למצוא בהם חומר רלוונטי או בכלל ואז מתחילה בעיה.
בפרק סורקים בעצם את כל מה שנכתב בנושא העבודה. על הסטודנט/ית לעשות זאת על ידי קריאה של מאמרים רבים ככל האפשר בשפה העברית, בשפה האנגלית וגם בשפות אחרות, ככל שהדבר מתבקש על ידי המרצה.
כדי לכתוב עבודה אקדמית עם סקירה ספרותית ברמה גבוהה, חשוב כאמור ראשית לקרוא היטב את כל המאמרים והמקורות שמופיעים בה.
יש אנשים שמסמנים לעצמם כבר בקריאה ראשונה את הנושאים החשובים ויש סטודנטים שמקדישים קריאה שנייה ושלישית לכל מאמר ורק אז מסמנים מוטיבים שחוזרים על עצמם או סוגיות שחשוב שיעלו במהלך סקירה ספרותית.
השיטה הפשוטה והמוצלחת ביותר לעשות זאת היא שימוש בצבעים, על-פי אינדקס שתקבעו לעצמכם מראש. למשל: נושא X בצבע צהוב, נושא Y בירוק, Z בורוד וכדומה.
באופן זה תוכלו להתייחס אחרי זה לאותו נושא כפי שהוא מופיע במקורות ביבליוגרפים שונים, להזכיר אותו בכתיבה ולשלב בין ביבליוגרפיות שונות הכוללות את אותם נושאים.
לכן, כאשר אתם נדרשים לבצע כתיבת עבודות אקדמיות, חשוב לזכור שכתיבת סקירה ספרותית צריכה לכלול ראשי פרקים שהם למעשה הנושאים הנדונים בה.
בין ראשי הפרקים חשוב לשים פסקה או שתיים שיקשרו ביניהם. אלו יכולים להיות קישורים שתעשו מעצמכם, או קישורים שגם לקוחים מהביבליוגרפיות עצמן.
כך או כך, כל חלקי סקירה ספרותית בעבודה אקדמית צריכים להיות קשורים זה לזה, מושפעים זה מזה ומשפיעים זה על זה.
בסיום סקירת ספרות, מומלץ להביא סיכום קצר שלה. בסיכום ניתן לכתוב מהן הנקודות העיקריות שעלו, וכיצד הם מתחברים לשאלת המחקר שלכם בעבודה.
באופן זה אתם יוצרים עבודה אקדמית בעלת זרימה טבעית בין חלקיה, מה שגם עומד בכללי האקדמיה וגם מקל על הקוראים שלה.
קראו: סקירת ספרות לדוגמא
חשוב לדעת – הדרישה מכם עם כתיבת סמינריון היא לא רק לחקור, אלא גם להציג את כל מה שנחקר עד כה.
סקירת ספרות בעבודת המחקר שלכם, צריכה להציג באופן ענייני ואינפורמטיבי את כל מה שכבר ידוע על נושא המחקר שלכם.
ישנם מרצים הדורשים בסקירת ספרות כפרק בפני עצמו, אך לעתים היא נכללת בפרק המבוא.
סקירת ספרות לדוגמא – קראו בעיון עבודות לדוגמה כדי להצליח בכתיבה:
- סקירת ספרות לדוגמא – עבודה בנושא השוואת סגנון הורות בין נשים דתיות לנשים חילוניות.
- סקירת ספרות לדוגמה – עבודה בנושא פיתוח מוצרים חדשים.
כללים לכתיבת סקירה ספרותית:
- הצגת נושא המחקר שלכם (לדוגמא: הקשר בין עודף משקל לביטחון עצמי נמוך).
- הצגת ההגדרות המילוניות לעודף משקל וביטחון עצמי.
- סקירה של מאמרים ומחקרים שכבר פורסמו בנושא (בין 4-8 מקורות שונים).
- חשוב: יש לציין בגוף הסקירה את המקור (המחבר ושנת הפרסום).
- במידה ואתם משלבים את הסקירה בפרק המבוא, יש לציין את מטרות המחקר והצגת ראשי הפרקים.
בנוסף, בסיכום המקור יש לשים לב למספר דברים:
- כתיבה גבוהה ואקדמית.
- סימני פיסוק ושמירה על פסקאות
- כללי כתיבה, רווח של 1.5 – 2, פונט וגודל.
- איכות על פני כמות, השתדלו לא לסכם מקור באורך עמוד אם חשיבותו של המקור לעבודה היא קטנה. תנו לכל מקור את הגודל המתאים לחשיבותו.
- שימו תשומת לב רבה מאוד לכללי הכתיבה בסקירת הספרות, לאחר סיכום המקור, יש להקפיד על הפניות נכונות, הכללים משתנים בין כללי הכתיבה האקדמית ויורידו לכם נקודות על הטעויות האלה.
היכן ניתן למצוא סקירות ספרותיות טובות?
- תוכלו למצוא ברשת לא מעט דוגמאות לסקירות ספרותיות איכותיות (בדקו היטב עד כמה המקור אמין).
- בספריות במוסד הלימודים ישנן עבודות סמינריוניות לדוגמא. באפשרותכם לעיין במספר עבודות, להתרשם מהסקירות הספרותיות ואפילו להשוות ביניהן.
- באפשרותכם לבקש ממנחה הקורס להציג בפניכם דוגמאות לסקירות טובות/ דגשים לכתיבת סקירה איכותית.
- בשנת הלימודים הראשונה, מוצע לסטודנטים קורס של מיומנויות למידה (בחלק מהמוסדות הוא אף קורס חובה). בקורס הזה מלמדים כתיבה אקדמית נכונה וישנה התייחסות גם לסקירות ספרותיות.
סקירת ספרות לדוגמא – את מי היא צריכה לעניין?
התרשמות מדוגמא טובה שאפשר ללמוד ממנה אף פעם לא מזיקה.
לכן, התשובה היא שהיא צריכה לעניין כל סטודנט, מכל פקולטה ובכל שנת לימודים.
עם זאת, ישנם שני מקרים ספציפיים בהם רצוי מאד להתרשם מדוגמא של סקירה ספרותית:
- במידה ואתם עתידים להגיש בקרוב את הסמינר הראשון שלכם, כדאי להתרשם לא רק מהסקירה הספרותית, אלא גם מקריאה של עבודות סמינריוניות שכבר פורסמו. למדו על המבנה, אורכם של הפרקים, איך השפה האקדמית באה לידי ביטוי, איך מצטטים מקורות וכיוצא בזה.
- במידה והגשתם סמינר וקיבלתם הערות על פרק הסקירה הספרותית (אורך, מבנה, ניסוח), מומלץ לכם לחפש סקירת ספרות לדוגמא.
סקירה ספרותית לדוגמא – דגשים חשובים:
הדוגמא, כשמה כן היא, אמורה להוות לכם דוגמא. ולכן, שימו לב כי הסקירה ממנה אתם מתרשמים עומדת בתנאים הבאים:
- התרשמו מסקירות ספרותיות שנכתבו ע"י סטודנטים מהחוג/ פקולטה שלכם.
- התרשמו אך ורק מסקירות ששותפו באתרים אמינים. הדבר האחרון שאתם רוצים לגלות בדיעבד הוא שביססתם את הסקירה במחקר שלכם על סקירה בינונית (במקרה הטוב).
- אל תקראו סקירה ספרותית לפני שבדקתם מהו ציון העבודה. להתרשם מסקירה ספרותית מעבודה שהוערכה בציון 68? קצת פחות מומלץ. תנו עדיפות לסקירות שנלקחו מעבודות בציון 90 ומעלה.
- חשוב לגבש את מה שרוצים להגיד לפני שמתחילים לכתוב. כדאי לבדוק מה נכתב בנושא לפני כן והאם נכתבו עבודות דומות בעבר, זאת כדי לדעת אם ניתן למצוא חומר טוב ואיכותי בנושא. לפעמים מגלים שאין חומרים בנושא המדובר ואז משנים נושא למשהו קצת יותר מוכר.
- חשוב לציין שיש מרצים שאוהבים להיות עם "יד על ההדק". חלקם מהמרצים מבקשים לאשר את התת פרקים של הסקירה הספרותית לפני שהסטודנט/ית מתחילים לכתוב אותה. לפעמים זה קצת מקשה, כי צריך לקרוא חומרים ולגבש עמדה על מה רוצים לכתוב. אולם לא פעם דווקא תת הפרקים עוזרים לסטודנטים, בעיקר כאשר מדובר בחומר רב בנושא מסוים.
- כאשר רושמים תתי פרקים יודעים לאן העבודה הולכת ובמה כדי להתמקד בסקירה הספרותית.
מהם המאפיינים של סקירת ספרות טובה?
סקירת ספרות היא אולי המאפיין המשמעותי ביותר בעבודות סמינריוניות. הסיבה לכך היא בעובדה שסקירת הספרות היא הבסיס התיאורטי שעליו נבנית העבודה.
במילים אחרות, סקירת הספרות היא האסמכתה המדעית שעליה נבנה הליך המחקר.
בשונה מהפרקים האחרים בעבודת הסמינריון כתיבה של סקירת ספרות היא איננה קלה ליישום אלא דורשת מיומנות.
בסקירה זו נדרשת גם יכולת שילוב תכנים היוצרת זרימה רעיונית ובנוסף לזאת בהתאם לחוקי כתיבה מדעית.
בסופו של דבר אלו המאפיינים המרכזיים שהופכים את פרק סקירת הספרות למאתגר.
למרות הקושי ביישום שיטת כתיבה זו ניתן להתגבר עליו, אחת מהדרכים הטובות ביותר ללמוד לכתוב סקירת ספרות היא באמצעות למידה והפנמה של סקירות טובות מעבודות סמינריון ישנות.
כמו כן, לסקירת ספרות חשיבות רבה מאחר שהיא קובעת את טיבה של עבודת הסמינריון ויכולת הכתיבה של הסטודנט בפרט.
כיצד תעשו זאת נכון?
חשוב מאוד להבין שסקירת ספרות טובה היא לא תורה מסיני אלא ניתן ללמוד לכתוב אותה במהרה.
אם עוקבים לאחר מספר טיפים ומאפיינים כל תהליך הכתיבה יהיה הרבה יותר קל ליישום.
- הטיפ הראשון והמשמעותי ביותר הוא להיות עם ראש פתוח ולהירגע, הכוונה שיש לראות את כתיבת הספרות כאתגר ולא כמשבר שלא ניתן להתמודד עימו.
- הטיפ השני הוא לא לרצות לכתוב בצורה מיוחדת ומרהיבה, זאת אומרת שמטרת הכתיבה היא לא לרצות להלהיב את המרצה אלא עבודת סמינריון טובה היא עבודה שבראש ובראשונה הכתיבה בה היא
פשוטה ותמציתית.
פשטות היא עיקרון מרכזי אולם אליו מתווספת החשיבות למקורות. למקורות המדעיים השפעה ניכרת על איכות הסקירה בעבודת הסמינריון.
מצד אחד הרמה האקדמית של המקור משפיעה רבות מאחר שהיא מספקת מהימנות מדעית לטקסט. ומצד האחר האופן שבו המקור "מיושם" בטקסט משפיע על ההבנה של אותו המקור.
כפי שנטען מקודם, סגנון הכתיבה מאוד משפיע על הרמה האקדמית של עבודת הסמינר. מכך מובן שחשוב שהכתיבה תהיה פשוטה. אולם כיצד ניתן להגדיר כתיבה שכזו?
ובנוסף, כיצד כתיבה "פשוטה" משפיעה על הרמה האקדמית של עבודת הסמינריון?
במענה על שאלות אלו, כתיבה פשוטה היא כתיבה שהרעיון המרכזי שלה מובן היטב. כמו כן, אותו נושא לא "מוקף" במסיחים או תיאורים מיותרים. זאת ועוד, עבודת סמינריון שתתוגמל בציון טוב היא עבודה שקל לקרוא אותה.
בנוסף לכך, רמה אקדמית נמדדת על סמך הבנה מהירה של הרעיון המרכזי, לכן טקסט אקדמי ברמה גבוהה הוא טקסט בו הרעיון המרכזי ברור ומובן ללא כל בעיות.
מכל האמור לעיל סקירת ספרות היא אולי החלק המשמעותי ביותר בעבודת הסמינריון, אולם סטודנטים רבים חוששים להתמודד עימה.
לעומת זאת, אין לחשוש ולהבין שסקירת ספרות היא בסך הכול שיטת כתיבה שניתן ללמוד אותה.
לכן אם דואגים שהמקורות יהיו מובנים מספיק, והכתיבה תהיה פשוטה ולא מסובכת, סקירת הספרות תחשב למהימנה ותוביל לקבלה של ציון טוב על העבודה.
על מה חשוב להקפיד כשכותבים סקירה ספרותית?
- מקורות איכותיים ומהימנים, אשר יתרמו ויכבדו את המסמך.
- מאמרים המחזקים פרדיגמה מסוימת, או מוכיחים את טענתכם באופן אמפירי, רצוי שיהיו כמה שיותר עדכניים.
- מקורות המציגים תיאוריה או מודלים מבוססים ומוכרים בתחום, יכולים להיות ותיקים (היות וכנראה מדובר בדוקטרינות אשר מחזיקות מעמד כבר שנים).
חשוב לזכור שבתחומים מסוימים (כדוגמת פילוסופיה) גישות ותיאוריות עומדות על כנן ונשארות רלוונטיות תקופה ארוכה ואילו באחרים (כדוגמת רפואה), הידע והתפיסות יכולים להתחדש בקצב מהיר.
מסדי נתונים ניתן למצוא באתרים רשמיים. לדוגמא:
נתונים פיננסיים על חברות ציבוריות רצוי לדלות מאתר הבורסה.
נתונים דמוגרפיים רצוי לדלות מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עם כל הכבוד למיזם ויקיפדיה, אתר זה יכול לשמש כמקור לידע כללי. אין לצטט מאת זה במסמך אקדמי.
הצגה תמציתית וברורה:
- יש להתמקד בתיאוריות מרכזיות ורלוונטיות בלבד.
- תיאוריות מוכרות ניתן להציג בקיצור.
- יש לתת ביטוי ליישומים של התיאוריות ולתגליות עדכניות.
- אם מדובר בחלק ממטלה, רצוי לוודא עם המנחה מראש: מה מספר המקורות המקובל, מהם כללי הציטוט הנדרשים, מהם סוגי המקורות המועדפים, האם מטרת הסקירה היא סיכום הידע הקיים, דיון בנושא, או ביקורת מושכלת על שנעשה בתחום.
תוצאות ומסקנות:
אל תתעלמו ממחקרים אשר תוצאותיהם או מסקנותיהם אינם עולים בקנה אחד עם השערות המחקר שלכם.
עבודות אלו לרוב ישתלבו בטקסט שלכם באחד משני אופנים:
מדובר במקרה פרטני, במקרה עם הנחות יסוד שונות או במקרה בו משתנים נוספים הטו את התוצאות ועל כן ממצאיו אינם משקפים את טענותיכם.
אתם מכירים במחקר, אך מסתייגים מאופן ניתוח התוצאות או ממסקנותיו. במקרה זה הקפידו על ביקורת עניינית והסבר חלופי.
כללי ציטוט מקובלים בסקירת ספרות:
הקפידו על כללי ציטוט מקובלים ואחידים למקורות ביבליוגרפים, לאורך כל המסמך. אין לעשות שימוש במקור ללא ציונו (הפניה אליו) בטקסט וללא אזכורו ברשימת המקורות בסוף העבודה.
חיפוש מקורות לסקירה ספרותית
חיפוש מקורות לסקירה ספרותית היא עבודה קשה וארוכה, היא בילוי של שעות מול המחשב באתרי מחקר, כתבי עת, אתר הספרייה ואתרים נוספים.
כמה טיפים לחיפוש מקורות:
- פיתחו כמה אתרים במקביל שמכילים מקורות כגון ספרים, מאמרים וכתבי עת שבהם נמצאים מקורות הרלוונטיים לעבודה שלכם. לא תחפשו מאמר על גידול חתולים בכתב עת אומנותי נכון?
- חפשו מקורות מהימנים. אתרי אינטרנט פשוטים יכולים לתת לכם רקע לעבודה או לעזור בחיפוש מקורות, אך בסקירת הספרות אתם מחויבים לכללים נוקשים של מקורות.
- הקישו מספר מילות מפתח שקשורים ישירות לעבודה שלכם, אם לא תמצאו מספיק מקורות, אז תרחיבו את החיפוש. לדוגמא: לעבודה על חשיבות מתן תרופתי לחולי סכרת נעורים, מילות המפתח יהיו סכרת נעורים וטיפול תרופתי.
- השתמשו בביבליוגרפיה של המאמרים ובקישורים למקורות בכתבות כדיי להשלים מקורות, לא המצאנו את הגלגל, ומי שהמציא יכול לעזור לנו מאוד.
- השתמשו בסילבוס הקורס, המרצה עבד המון שעות על מציאת מקורות לתחום הקורס, חבל לפספס מקורות שהמרצה אוהב.
סטודנטים שואלים:
1. יש לכתוב סקירה ספרותית לכל עבודה אקדמית?
ישנן עבודות אקדמיות המוגשות כמטלות סיום בקורס. בעבודות אלו – אין כל צורך לכתוב סקירה ספרותית, שכן אינן מוגדרות עבודת מחקר. בעבודות מחקר – פרה סמינריון וסמינריון, עליכם להציג סקירה ספרותית הרלוונטית לנושא המחקר/שאלת המחקר שלכם.
2. מהי כמות המקורות הנדרשת לכתיבת סקר הספרות?
בגדול – ככל שתשתמשו ביותר מקורות, כך טוב יותר.
מטרתכם היא להציג סקירה עניינית על הנושא העוטף את שאלת המחקר שלכם. לעתים, מקור אחד – אמין ועדכני, יוכל לספק לכם סקירה נפלאה.
עם זאת, לרוב יהיה עליכם לבסס את סקירתכם על כמה מקורות שונים.
3. באיזה שלב צריך לכתוב את הפרק?
ההמלצה אליכם היא לכתוב את הסקירה "תוך כדי תנועה".
כלומר, אל תגבילו את עצמכם לנקודה מסוימת בדרך. סקר הספרות נכתב לאורך כל המחקר שלכם, שכן אתם עשויים לפגוש בעובדות ונתונים חדשים בכל יום.
בכל ספר, כתב עת או מאמר שאתם קוראים, יהיו נתונים שראוי יהיה להכניס לסקירה הספרותית. רכזו את כולם בקובץ, ולבסוף ערכו אותם לכדי סקירה ספרותית.
4. מהו ההיקף המומלץ לכתיבה של פרק הסקירה הספרותית?
בגדול, האיכות חשובה מהכמות. עם זאת, הבטיחו כי הסקירה שלכם נכתבת בהיקף שנדרש ע"י המרצה.
ישנן סקירות הנכתבות על פני שלושה עמודים, אך התוכן בהן דל ותרומתו למחקר ולחוויית הקורא – נמוכה עד אפסית. מנגד, ישנן סקירות מתומצתות וענייניות בהיקף עמוד וחצי.
5. האם כללי הכתיבה האקדמית חלים על סקירת הספרות?
שאלה מצוינת והתשובה היא שכן! עבודת סמינר היא יחידה אחת – ועל כן חלים על כל פרק ופסקה בה כל חוקי הכתיבה האקדמית.
שמרו על סטנדרט אחיד לאורכו של הסמינר (גובה השפה, "קול הדובר", סוג הגופן, גודל הגופן וכיוצא בזה).
6. אילו מקורות מידע רצוי לכלול בסקירה הספרותית?
מובן כי עליכם להשתמש במקורות מידע אקדמיים (כתבי עת, ספרים, מאמרים, מחקרים וכיוצא בזה).
כן חשוב להדגיש: יש לתת עדיפות ברורה למקורות מידע עדכניים.
מדוע? משום שהמידע שהם מספקים רלוונטי יותר.
כך לדוגמא: נניח ואתם חוקרים את השפעת הצפייה בטלוויזיה על התפתחותם של ילדים.
מאמר מ-1986 ככל הנראה לא יתרום לסקירה הספרותית שלכם. כידוע, מאז שנות השמונים יצאו מכשירי צפייה נוספים (אייפד, מכשירים חכמים), אנשים קונים לביתם יותר מטלוויזיה אחת (ולכן צופים יותר שעות), ישנם יותר ערוצי צפייה וכיוצא בזה.
בחרו במאמרים ומחקרים עדכניים שיעניקו ערך אמיתי ורלוונטי למחקרכם.
זקוקים למידע נוסף?
נשמח לסייע לכם בכתיבת פרק הסקירה הספרותית כחלק מהליווי האקדמי שאנו מציעים לסטודנטים.
לפרטים נוספים, אתם מוזמנים לפנות אלינו – 050-8335603
למידע נוסף וטיפים חשובים בקרו אותנו בעמוד הפייסבוק.
