כתיבת עבודת סמינריון בתשלום

כתיבת עבודת סמינריון בתשלום היא פתרון מצוין לסטודנטים הזקוקים לסיוע מקצועי בתהליך כתיבת סמינריון.

נכון, עבודת סמינריון היא לחלוטין משימת כתיבה קשה והיא כוללת חשיבה רבה, חקירה, שינוי סגנון כתיבה והבנה של החוקים לכתיבת עבודות אקדמיות.

תהליך הכתיבה אמור לשקף את הידע שלמדתם בקורס ואת יכולות החקירה שלכם. העבודה מאפשרת לכם לחקור, לשאול שאלות, לעלות רעיונות ולהפגין ידע.

סטודנטים שנתקלים לראשונה בכתיבת עבודת סמינריון, בדרך כלל מבולבלים ולא יודעים איך להתחיל, מה לחפש, כללי כתיבה וכיצד לכתוב עבודה בגודל כזה.

רבים מהם מוצאים עצמם מופתעים מכמות הכתיבה ואובדי עצות לגבי חיפוש מקורות מידע בתהליך הכתיבה כמו גם הקפדה על כללי האקדמיה.

בתי ספר לא הכינו אותנו היטב לקראת כתיבת עבודת סמינריון, בבית הספר לא נדרשנו לחקור, לכתוב לפי כללים ברורים ולנסח בצורה אקדמית את מחשבותינו כפי שנדרש בכתיבת סמינריונים.

ישנם קורסים אקדמיים, אשר ניתן לקחת על מנת להבין איך כותבים עבודות סמינריוניות, עוד, ניתן למצוא מדריכים רבים של כתיבה אקדמית ברוב המכלות והאוניברסיטאות וגם און ליין.

אנו בחברת סילבוס גרופ בע"מ, מתמחים מזה 20 שנה בסיוע וליווי סטודנטים בארץ ובעולם בתהליכי כתיבת עבודת סמינריון בתשלום.

נשמח לסייע בכל שאלה נוספת, צרו קשר עוד היום.

סיוע בתהליך כתיבת עבודת סמינריון בתשלום

נתחיל בעובדה שאמנם לא תחדש לכם, אך לבטח תעניק לכם הקלה מסוימת: אתם סטודנטים, לא מכונות כתיבה.

קשיים עם כתיבת סמינריונים הצצים במהלך הדרך אינם מגדירים אתכם, אלא שהם רק חלק קטן מכם. כל עוד אתם מצליחים "לשחרר את הפקק" ולצאת ממשבר הכתיבה, מצוין.

במידה וימי למידה/ כתיבה מתבזבזים לכם רק על ניסיונות, רצוי שתשקלו לקבל עזרה בכתיבת סמינריון.

הלימודים האקדמיים והכנת סמינריון בפרט, מציבים בפניכם אתגרים – חלקם פשוטים וחלקם מורכבים יותר.

לשמחתכם, עם היערכות מתאימה, אחריות אישית ומודעות גבוהה – תוכלו לצלוח אותם.

התחלתם את מחקרכם על דרך המלך אך היא הפכה במהרה לדרך חתחתים?

סיוע אקדמי כדוגמת שירות כתיבת סמינריון בתשלום, יוכל לסייע לכם – במישור המנטלי והלימודי.

כתיבת עבודת סמינריון בתשלום – סיוע אקדמי עשוי לסייע לכם לצלוח את כל האתגרים!

לפרטים נוספים, אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו כעת: 050-8335603

כתיבת עבודת סמינריון בתשלום – מהו הרגע הנכון לשקול שירותי סיוע?

א. זהו הסמינר הראשון שלכם וארגז הכלים שברשותכם – דל:

סטודנטים רבים נעזרים בשירותי סיוע לתהליך כתיבת עבודת סמינריון בתשלום. באופן טבעי, הסמינר הראשון הוא הסמינר המאיים והקשה ביותר.

משום שדרכו אתם מתנסים לראשונה בקריאת כמויות אדירות של חומרים אקדמיים, יישום שיטות מחקר, ניתוחים סטטיסטיים, כתיבת מחקר בהיקף גדול ועוד.

המחקר הראשון וכתיבתו הם ללא ספק אתגר, אך אתגר שניתן לעמוד בו בהצלחה! קרה ואתם מרגישים כי אין ברשותכם את הכלים לצלוח את הסמינר הראשון?

שקלו את הדברים הבאים:

• כל עוד אתם מזהים את "חולשותיכם" מוקדם יחסית, קבעו פגישה עם המרצה שלכם. שתפו אותו בחששותיכם ובקשיים המעכבים אתכם.
• במידה והדד-ליין להגשת הסמינריון קרוב, שקלו סיוע אקדמי מסוג כתיבת סמינריון בתשלום. שירותי סיוע אקדמי מותאמים אליכם, ויכולים לכלול גם סיוע חלקי בלבד (לדוגמא: תרגום מאמרים, הגהה ועריכה לשונית וכיוצא בזה).

ב. בהשוואה לחבריכם, אתם מדדים מאחור

אז נכון, אין מקום להשוואה, וכל סטודנט חוקר, כותב ומתקדם בקצב ייחודי האופייני לו.

עם זאת, חבריכם יכולים להוות בעבורכם אינדיקציה טובה באשר למקום בו אתם נמצאים – לטובה או לרעה.

אינכם צריכים לשאוף "לרוץ" או "להשיג" את חבריכם, אך רצוי שתהיו בקצב עבודה טוב.

אז מתי אמורה להידלק לכם "נורה אדומה"? כשאתם תקועים בזמן שחבריכם נמצאים בשלבים מתקדמים שהולמים את נקודת הזמן הספציפית. לדוגמא:

• אינכם עומדים בקצב קריאת החומרים האקדמיים, בעוד חבריכם סיימו לכתוב את הסקירה הספרותית.
• טרם חילקתם שאלונים במסגרת המחקר האיכותני, בעוד חבריכם כבר ניתחו את הנתונים.
• לא התחלתם לכתוב את העבודה שעליכם להגיש בעוד כשבועיים.

ג. הלחץ המנטלי פוגע לכם בריכוז ובביצועים

נתחיל בדבר החשוב ביותר: אל תלקו את עצמכם!

סטודנטים שסובלים מלחצים לאורך תקופת המחקר, נוטים להלקות ולהאשים את עצמם ("למה זה קורה לי?", "למה אני לא יכול להיות רגוע יותר?").

הגישה הזו לא רק שאינה תורמת לכם, אלא בעיקר מזיקה ומשעבדת אתכם למעגל הלחץ.

במידה ואתם מזהים אצלכם דפוס מתמשך של לחץ שפוגע באופן ישיר בביצועים שלכם (קריאת מאמרים, ניתוחים סטטיסטיים, כתיבה אקדמית וכיוצא בזה), ראוי שתשקלו לחיוב לפנות לשירות כתיבת סמינריון בתשלום.

אתם מנסים "לתת גז" אך נתקלים בדרך בתמרורי "עצור" שמעכבים אתכם?

סיוע בתהליך כתיבת עבודת סמינריון בתשלום עשוי לסייע לכם לצלוח את כל האתגרים!

לפרטים נוספים, אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו כעת: 050-8335603

סטודנטים שואלים – סיוע בתהליך כתיבת עבודת סמינריון בתשלום:

מהי עבודת סמינריון?

עבודה סמינריונית היא עבודה אקדמית שכותבים סטודנטים כחלק מסיום קורס במהלך קבלת התואר. מדובר בעבודה מקיפה שמראה שאתם ראויים לקבלת התואר.

חשוב להקפיד על מספר קווים מנחים במהלך כתיבת העבודה, עליהם נפרט גם בהמשך:

תכנון לוחות הזמנים:

אל תחכו לרגע האחרון כדי לכתוב את העבודה הסמינריונית שלכם. התחילו את ההתעסקות עם העבודה הסמינריונית מוקדם ככל האפשר, על מנת שלא תגיעו לרגע האחרון. תכננו מראש כמה זמן תשקיעו בה.

בחירה נכונה של הנושא:

החלק הכי חשוב! בחרו נושא שיש בו חומר. בחרו נושא עם מקורות מידע רבים. אל תבחרו בנושא רק בגלל שהוא מעניין או בגלל שלא חקרו אותו לפני כן. אם לא חקרו אותו לפני כן, לא תוכלו למצוא עליו מקורות לצורך כתיבת הסקירה הספרותית שהיא בסיס כל העבודה שלכם.

שימוש בשיטת מחקר נכונה:

ישנם שיטות מחקר שונות ומגוונות. כל שיטה מתאימה לסוג מסוים של עבודה. כאשר משתמשים בשיטה לא מתאימה, זה יוצר בעיות ומסרבל את העבודה.

עריכה:

תעברו שוב ושוב על מה שכתבתם, שימו לב שאין שגיאות כתיב, שיש היגיון בכתיבה שלכם, שהסקירה הספרותית יורדת כמו משפך מהכללי עד לעיקרי, למה שאתם רוצים להגיד. אם אתם לא בטוחים בעבודתם, תנו למישהו אחר לקרוא אותה לפני ההגשה.

איך לכתוב עבודות סמינריון?

עבודת הסמינריון שלכם מחולקת ל-2 חלקים עיקריים:

איסוף מידע ועיבודו וכתיבת העבודה. גם אם אתם מגדירים את עצמכם "אנשי המילה הכתובה" ובטח שאם לא, סביר כי גם אתם חוששים מהרגע שבו תפתחו במחשב מסמך חדש שתשמרו בשם "סמינריון".

אז נכון, כתיבה אקדמית ככל הנראה לא תזכה להפוך לתחביב רשמי שלכם, אך חשוב שגם אתם תדעו:

למרות כל מה שמספרים לכם עליה, היא רחוקה מלהיות סיוט. במרבית מוסדות הלימוד להשכלה הגבוהה, מוצעים לסטודנטים קורסים המלמדים את מיומנויות הכתיבה האקדמית. רובם אגב, קורסי חובה.

5 טיפים שיחסכו לכם זמן ויוציאו מכם את "הכותב האקדמי" שבכם

1. לפני שאתם מקלידים את המילה הראשונה – שרטטו "שלד" לכתיבת העבודה:

אל תתחילו לכתוב סמינריון לפני שאתם יודעים מה אתם רוצים לכתוב.

ההמלצה אליכם היא לשרטט "שלד" לסמינריון. ומה זה בעצם אומר?

כפי שתוכנת ה-WAZE משרטטת לכם מסלול נסיעה, כך שרטטו לעצמכם את "מסלול הסמינריון". לדוגמא:

• מבוא – ציינו בנקודות מה חשוב לכם לכתוב בו.
• ציינו את כל ראשי הפרקים הסופיים ואת סדר הופעתם בעבודה.
• סווגו ומיינו את המידע שלכם – מה יכנס באיזה פרק וכמה פסקאות יוקדשו לו.

כשהמידע פרוס בפניכם, קל יותר לתכנן את כתיבת העבודה ובעיקר – קל יותר לכתוב. התכנון המקדים הזה הופך את "המבוך החשוך והמאיים" למבוך שאתם יוצאים אליו כשפנס בידכם.

2. מסקנות, סיכומים ותובנות – רק במסמך ממוחשב

אתם מעדיפים לעבוד עם דפים (כלומר, ערמות של דפים) ועט?

דעו כי מאחר ולבסוף יהיה עליכם להעביר את כל המידע למחשב שלכם, אתם תיאלצו לעבוד כפול.

לכן, עם כתיבת סמינריון, מומלץ בחום לפתוח קובץ במחשב ובו לכתוב את סיכומי המאמרים, התובנות, הרעיונות וכל פיסת מידע הרלוונטית לכתיבת עבודתכם.

3. אל תתחילו לכתוב "אקדמית" בעמוד 22

פשוט הרבה יותר לכתוב בשפה חופשית, ועל זה אין ויכוח.

עם זאת, ההמלצה אליכם היא לנסות ולכתוב אקדמית כבר מהמילה הראשונה.

המטרה היא למנוע מצב שבו אתם משקיעים בכתיבת מסמך של 25 עמודים, אך לבסוף צריכים להשקיע עוד זמן בשכתובו לסטנדרט אקדמי.

היצמדו לכל כללי כתיבת סמינריון, כך שעם הקלדת המילה האחרונה, יהיה לכם מסמך שתהיו גאים בו (עוד קצת והוא יקרא באופן רשמי סמינריון).

4. המלצה חמה: קוראי בטא

סיימתם לכתוב את הסמינריון? ברכות חמות!

זהו השלב שבו כדאי לרתום קוראי בטא. או במילים אחרות?

מתנדבים שיקראו את העבודה שלכם. המטרה היא לקבל משוב על המחקר שלכם לפני שהוא מוגש.

שימו לב: כדאי שלא לתת לחברים או בני משפחה לקרוא את העבודה, שכן הם ככל הנראה יהיו כלפיכם פחות ביקורתיים.

5.עריכה לשונית

כתיבת סמינריון תסתיים באופן סופי לאחר שלב העריכה וההגהה.

שימו לב: זהו השלב הסופי בהחלט, ואחריו כל שיישאר לכם הוא להדפיס את העבודה, לכרוך ולהגיש אותה.

תפקידו של העורך הלשוני הוא לתקן טעויות בעברית, לשים את הפסיקים, הנקודות וסימני הקריאה במקומות הנכונים, לתחום את הפסקאות כנדרש ולהפוך את "המסמך" לסמינריון שעומד בסטנדרט האקדמי.

דגשים חשובים להצלחה:

• תעברו שוב על החומר הנלמד בכיתה, אפילו ברפרוף. הנושא חייב להיות בהקשר ישיר לנושא הלימוד, זה נשמע פשוט, אבל הרבה סטודנטים נופלים דווקא בחלק הזה.
• לפעמים מהתלהבות יתר או חשיבה מחוץ לקופסה, גם לזה יש מקום, אך חייב להיות קשר ישיר בין נושא הקורס לנושא העבודה.
• תעלו מספר נושאים, שאלו שאלות, חברו בין נושאים שונים של הקורס והשאלות ששאלתם. יש עליהם תשובה ברורה מידיי? זה לא נושא טוב.

מבנה העבודה וחלוקה לשלבים

• שער
• תוכן עניינים
• מבוא: כתבו מבוא בצורה נכונה ולא ארוכה מדי. הכי חשוב שלא תשכחו בסוף המבוא להוסיף את שאלת המחקר שלכם. הרבה סטודנטים שוכחים את זה.
• סקירה הספרותית: היא החלק העיקרי של העבודה. השקיעו בה זמן ומאמץ. ככל שתוסיפו יותר מאמרים הסקירה תצא יותר טובה. חשוב מאוד להשתמש גם במאמרים באנגלית למרות הקושי.
• פרק דיון ומסקנות: הוא פרק חשוב ביותר בעבודה. הוא מראה למי שקורא שהבנתם מה עשיתם.
• רשימת מקורות – ביבליוגרפיה – בצורה נכונה, לפי כללי ה-APA.

איך בוחרים נושא לכתיבת עבודת סמינריון?

נושא טוב לעבודת סמינריון הוא נושא שעליכם לחקור כדי להגיע לתשובה מספקת.

תשובה מספקת היא לאו דווקא תשובה נכונה או לא נכונה, אבל היא תענה על השאלה שבחרתם לחקור. נושא טוב נשמע טוב, הוא לא פשוט ומשעמם, הוא מעורר עניין ורצון לקרוא את העבודה.

זה בעצם החלק הכי חשוב בעבודה ודרך מצוינת לגרום סקרנות למרצה.

נמשיך הלאה… בחרתם נושא, המרצה התלהב ואישר המשך עבודה, איך ממשיכים? רבים מהסטודנטים חושבים שכל החשיבות בעבודות סמינריון היא כתיבה טובה, אבל לא רק.

החלק הארי של הכתיבה מתחיל בחיפוש מקורות מידע.

איך מחפשים מקורות מידע לכתיבת עבודת סמינריון?

זאת שאלה מצוינת שהרבה מן הסטודנטים נופלים בה, זוכרים שעשו לכם הדרכת ספריה ולא ממש הקשבתם? זו הדרך לחיפוש מקורות.

רוב המידע נמצא כיום אונליין, הדרך לחפש מקורות אמינים, היא דרך ספרית מקום הלימודים שלכם. היא מאפשרת כניסה לאתרים נוספים המכילים מקורות מידע מהימנים.

רגע! מה זה מקור מידע מהימן? טוב ששאלתם!

מקור מידע מהימן הוא מקור מידע אקדמי, מאמר, מחקר, מגזין נחשב בתחום הלימוד שלכם.

ישנם תחומים הדורשים בכתיבת עבודות סמינריוניות מחקרים עדכניים, זאת אומרת 5-10 שנים מפרסומים, ישנם תחומים, כמו מדעי הרוח, שאינם דורשים מחקרים עדכניים אך כן שמים דגש על חוקרים מוכרים בתחום הלימוד.

יש לשים לב גם לנקודות אלו כאשר אתם מחפשים מקורות מידע. מקורות מידע נוספים וחשובים הם אתרים מקובלים לחיפוש מאמרים (google scholar) ואתרי מכללות , אוניברסיטאות וכתבי עת מוכרים.

ויקיפדיה ודומיהם הם לא מקורות מידע מהימנים! מה שכן חשוב לדעת אודותיהם הוא שבסוף ערך הנושא, ישנן הפניות למקורות מידע נוספים וחשובים.

דגש נוסף וחשוב, תאספו כמה שיותר מקורות מידע לעבודות הסמינריון, שמרו אותם בתיקייה נפרדת וכתבו אותם תחת כותרת ברורה המתארת את הנושא המרכזי שלהם.

מדוע הציון של הסמינריון כל כך חשוב?

לעיתים ישנה נטייה בקרב הסטודנטים להתפשר בהגשת עבודות סמינריון.

זאת, מתוך רצון לסיים את הקורס ו/או מחמת חוסר ידע להעלאת הרמה ו/או מתוך מחשבה מוטעית כי העיקר לקבל ציון עובר ו/או מסיבות אחרות כל אחד לפי עניינו.

אולם, השלכות אשר עלולות להיות מהגשת עבודת סמינריון מעין זו יכולה להיות משמעותיות הן על גיליון הציונים, אותו נדרשים להציג במקומות עבודה רבים.

נדרש לעשות זאת יחד עם הקו"ח ו/או בראיון עבודה, וכן מחמת ההשפעה על הממוצע הציונים עד שלעיתים יכול לגרום לירידה מתחת הציון המינימלי הנדרש בקורס ו/או השנתי ו/או לקבלת התואר, ו/או לעיתים על מלגות המותנות ברמת הציון.

מדוע ישנה הקפדה מצד המרצים בהגשת עבודת סמינריון יותר ממבחנים ומטלות?

חשוב לציין כי כתיבת סמינריונים לא רק שאינה פחותה ממבחנים ומטלות, אלא אדרבה, חשיבותה עולה עליהם, שכן, בשונה ממבחן ומטלה המגיעים עם שאלות ו/או אירועון מובנה וכדו' וכן קיימת לעיתים התחשבות מתוך הבנת הקושי והמגבלות השונות.

הרי שהיות ועבודת סמינריון הינה העדות על הבנת מהות החומר הנלמד, וכן היא נעשית בזמנו החופשי של הסטודנט והוא המופקד עליה מראשיתה ועד תומה.

אזי, לפיכך האפשרויות העומדות לפתחו והיכולת להתייעץ, להעמיק, ולהשקיע הן רבות, משכך, הציון על עבודת סמינריון הינו מורכב מהקפדה על כל חלק וחלק מהדרישות החל מהעיצוב וכלה בתוכן וצורת כתיבת המקורות.

מה ההבדל בין עבודת סמינריון ובין עבודות גמר?

עבודות סמינריון שונות מאוד מעבודות הגשה רגילות, פרויקטים  ועבודות סיכום.

הדרישות של כתיבת סמינריונים תלויות לרוב בחוג, נושא הלימוד ובמרצה. העבודה יכולה לנוע מ-15 עמודים ועד 40 עמודים, כאשר המבנה לרוב קבוע: מבוא, גוף העבודה המחולק לפרקים ותתי פרקים וסיכום.

נושא העבודה נבחר לרוב באופן עצמאי על פי נושא הקורס, אך ישנם מרצים המבקשים לבחור מרשימה שהכינו מראש, בחירת הנושא על ידי המרצה לא מורידה מרצונו לראות עבודה טובה ואיכותית.

ההפך, אפשר אף לומר כי הציפייה גדולה יותר, שכן, לא רק אתם בחרתם את הנושא ולכן יש השוואה בין הסטודנטים באיכות העבודה.

לעיתים ישנה אפשרות להכין עבודות סמינריון בזוגות, מצד אחד חלוקה לזוגות מאפשרת חלוקה של האחריות (אם בחרתם שותף טוב לעבודה), אך מצד שני, כתיבת עבודות סמינריון בזוג היא תמיד יותר קשה.

איך בוחרים שותף לכתיבת עבודות סמינריון?

אם עליכם לבחור שותף לצורך כתיבת סמינריונים, עשו זאת על פי מספר פרמטרים:

• נושא מסוים שמעניין את שניכם- אל תתפשרו על עניין בנושא וחפשו אדם שמתעניין בו גם.
• שותף שראיתם כי מבין את החומר הנלמד בכיתה – אין לכם זמן ללמד מושגים בסיסיים מחדש, בטח לא בזמן כתיבה של עבודה סמינריונית.
• עדיף שהשותף לא יהיה חבר – יש לנו נטייה לבחור חסרים לעבודה משותפת, ממחשבה שיהיה לנו נוח לעבוד עם חבר, אך זו הנחה שגויה, חבר יכול להשקיע פחות בעבודה ולהניח שתגבו אותו, או ליצור מצב שהוא מחליט על הקו המנחה בעבודה ואתם נשארים מחויבים לחברות על מנת לא לריב.
• אם יש לכם קושי בסדר וארגון, בחרו מישהו שיש לו את היכולות האלה, הוא יכוון אתכם לעבודה נכונה ומסודרת.

רצון רב של סטודנטים "להמציא את הגלגל מחדש" לרוב תפגע באיכות העבודה, מדוע? כי הגלגל הומצא לפני, הנושא שבחרתם לחקור או שבחרו עבורכם, הוא נושא שכבר נחקר בעבר, אם הוא לא נחקר מספיק, המרצה לא יאשר את בחירת הנושא.

לכן, כשאתם בוחרים נושא, עליו להיות נושא מעניין שיש עליו מספיק מידע לחקירה איכותית וביקורתית.

למרות שלא תמציאו את הגלגל שוב, תוכלו להוכיח כי יש לכם את היכולת לחקור נושא בצורה עמוקה וביקורתית וזו בעצם החשיבות של עבודות סמינריון באתר סילבוס. להוכיח את היותכם סטודנטים השואפים ללמוד ולחקור.

 

מה חשוב לדעת על כתיבת עבודת סמינריון?

הידע הנדרש לצורך עבודת סמינריון כאשר מוטלת לפתחו של הסטודנט החובה להגיש סמינריון מציבה ומעמידה את מרבית הסטודנטים בפני שוקת שבורה, היות והנדרש אינו מסתכם רק בידיעת החומר האקדמי הנלמד לתואר, אלא המון המון מעבר לכך.

מדוע חשוב לפנות לסיוע כבר בתחילת הדרך?

ראשית כל, גם אם סטודנט מחליט להכין לבד תמיד הוא יכול לשנות את ההחלטה ולפנות לסיוע הן למטרת הכתיבה, הן למטרת העריכה, הן למטרת הגהה ותיקוני ניסוח, כמו גם לצורך התאמת כללי האזכור והציטוט, הכנה נכונה של פרק המקורות, הכנת שער אקדמי מקצועי וכן על זו הדרך.

יחד עם זאת, ככל שהפניה נעשית בשלבים המוקדמים הרי שהדבר יקל על מי שיצטרך לטפל בעבודה, הן מחמת הזמן והן מחמת הצורך בתיקון העבודה האקדמית ו/או במקרה דנא של כתיבת ועריכת הסמינריון.

מדוע לא עדיף להכין לבד ולפנות לסיוע רק לתיקון של הסמינריון?

התשובה על כך הינה שבקשה ופניה מצד סטודנטים לתיקון סמינריון לא יכולה להסתפק רק בתיקון חלקי או מה שנראה בעיניהם כחשוב, היות וסמינריון מורכב ממספר חלקים, החל מהכתיבה, עריכה וניסוח, הקפדה על כללים, אך אף את החומר המהותי וכמה כללים נוספים.

אשר על כן, פניה לתיקון של עבודה אקדמית הנעשית רק למטרת ניסוח ועריכה, לא ישפר את הרמה האקדמית המהותית של החומר האקדמי עצמו אלא רק את הכתיבה והעריכה האקדמית, זאת, על אף ולמרות שמדובר בחלק חשוב אשר אי הקפדה עליו עלול לגרום לפסילה ודחייה על הסף ללא בדיקה, אך עדין הדבר אינו מספיק כשלעצמו, שכן משקלו נע לרוב על כעשרים נקודות מתוך מאה.

כמו כן, חשוב לדעת כי תיקון של חומר אקדמי אשר נכתב על ידי מי שאינו מקצועי, אף אם הוא מחזיק בידע רב, והרמה האקדמית של החומר האקדמי תהיה גבוהה, הרי שזה דורש ברובם המוחלט של המקרים שעות עבודה רבות יותר מאשר היה נדרש לצורך כתיבה מחדש.

מאלו עוד סיבות עדיף לפנות לסיוע כבר בשלב הראשון?

התשובה לכך הינה שכאשר הליווי נעשה כבר בשלב הראשוני, הרי שהדבר מסייע אף לסטודנט עצמו, בכך שניתן יהיה לבחור עמו ביחד את נושא המחקר, וכן לאחר מכן אף את הכנת שאלת המחקר באופן מקצועי, במטרה שתאושר מהר ככל האפשר.

למעלה מכך, מיד עם אישור נושא ושאלת המחקר אזי בד בבד הכותב מטעם החברה שמסייעת בכתיבת עבודות אקדמיות באופן פרטני ואישי, מיד הוא מתחיל בהכנת פרק המבוא והשערת המחקר, איסוף המקורות הנדרשים, ובניית התשתית של הסמינריון.

מאלו עוד סיבות עדיף לפנות לסיוע כבר בשלב הראשון?

התשובה לכך הינה שכאשר הליווי נעשה כבר בשלב הראשוני, הרי שהדבר מסייע אף לסטודנט עצמו, בכך שניתן יהיה לבחור עמו ביחד את נושא המחקר, וכן לאחר מכן אף את הכנת שאלת המחקר באופן מקצועי, במטרה שתאושר מהר ככל האפשר.

למעלה מכך, מיד עם אישור נושא ושאלת המחקר אזי בד בבד הכותב מטעם החברה שמסייעת בהכנת עבודות אקדמיות באופן פרטני ואישי, מיד הוא מתחיל בהכנת פרק המבוא והשערת המחקר, איסוף המקורות הנדרשים, ובניית התשתית של הסמינריון.

רווח נוסף, הכנה לקראת הפגישה עם המרצה והגשת התקציר

חלק חשוב מאוד בהכנת הסמינריון הינו הפגישה עם המרצה במקום שנהוג כך ו/או במוסדות בהם מסתפקים בשליחת תקציר ו/או חצי מהסמינריון לבדיקת המרצה, שכן, הכנה לאותה פגישה באם ישנה וכן הכנה נכונה ומקצועית של התקציר ו/או החלק מהמחקר משפיעה רבות.

שכן, במידה והמרצה לא יהיה מרוצה מהפגישה ו/או החומר לא יספק את הרמה האקדמית אותה הוא דורש ו/או הערות אחרות אשר הוא יכתוב, יכולים לגרום מלבד תחושה של מפח נפש, אף להשקעה מחודשת עד כדי שינוי של כל החומר שכבר הוכן.

מנגד, לעיתים אותו החומר עצמו, לו היה מוצג בדרך מקצועית והמרצה היה מקבל את הרושם הנכון מימה שראה.

הרי שתחת הערותיו יהיו הארות ורעיונות מצדו, מה שרק יכול כמובן לסייע לקראת סיום הכתיבה והעריכה, כאשר חושבים על כל אלו יחדיו מובן מדוע עדיף ברוב המוחלט של המקרים להזמין כתיבת סמינריון בתשלום, שכן, אין מדובר רק סמינריון עצמו אלא בליווי צמוד.