סילבוס: כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום

כתיבת עבודות אקדמיות דורשת השקעה של זמן ומשאבים.

הבעיה מתחילה בניהול לא נכון של לוח זמנים מן הסוג הזה, בעיקר במסלולי תואר ראשון אך גם בתארים מתקדמים.

הפתרון יכול להיות פנייה לאנשי מקצוע לצורך בקשת סיוע בכתיבת עבודות.

כך ניתן לחסוך את המאמץ ולהפנות משאבים ואנרגיות להתמודדות עם המבחנים ושאר המטלות.

רוצים לשמוע ללא התחייבות פרטים נוספים על כתיבת עבודות? השאירו פרטים באתר ונחזור אליכם בהקדם.

התשובה הינה כי הציון אינו מורכב אך ורק מהידע המהותי ורמתו של הסטודנט,

אלא מחלקים ורכיבים נוספים הייחודים בעולם האקדמיה הנובעים מסיבות רבות המאפיינים כתיבת עבודה אקדמית.

שכן, ראשית כל עבודה אקדמית מנוסחת באופן שונה מהמטלות אשר התמודדו עימם הסטודנטים בעבר,

אף עם בהצלחה בשנות לימודיהם בבית הספר, בתיכון, ואפילו בבגרויות וכדו'.

שנית כל, בעבודות רבות המרצה דורש התייחסות לשאלות אשר עולות מהאירוע,

אלא, שלעיתים הוא מצפה שהיות ומדובר בכתיבת עבודה אקדמית כי הסטודנט יגלה אותן בכוחות עצמו.

מה שמצריך ידע מהותי ובקיאות רבה בחומר הנלמד, איתור מקורות ויכולת ניתוח.

עוד סיבות יכולות להיווצר אף מדרישות המרצה למיקוד מסוים, ו/או הגבלת שורות ו/או עמודים,

מה שלעיתים אף יוצר בלבול על עריכת התשובה בצורה מקיפה וממוקדת אשר תעמוד בדרישות.

כאשר לסיבות אלו יכולות להתווסף סיבות נוספות, כגון יכולת ניסוח, ובפרט הקפדה על כללי כתיבה אקדמית, ציטוט אחיד וכדו'.

על שאלה זו קיימות תשובות רבות, כאשר המכנה המשותף להן הוא הצורך בקבלת סיוע.

כאשר הסטודנט חש בקושי בכתיבת עבודה אקדמית שכן הציון המתקבל על העבודה הוא יבעל יכולת השפעה רחבה.

דוגמא לכך, הינה שבקורסים רבים כלל לא ניתן לגשת למבחן ללא קבלת ציון מינימום בהתאם לדרישות מקום הלימודים על מטלה/ות האמצע.

אלא, שאין די בהגשת עבודה אשר תקבל את הציון המינימלי הנדרש בקורס.

שכן, הציון הסופי של הקורס הינו משוקלל בחלקו מהציון של המטלה/ות.

אולם, אף בזאת אין די שכן הציון של הקורס משפיע על הממוצע של הציון הכללי, מה שמצריך עמידה בדרישות ציון מינימלי להמשך הלימודים ולקבלת התואר.

בפרט, שלעיתים יכול להיווצר קושי וציון נמוך בקורס אחר בלימודי התואר, כאשר הקפדה בקורסים אחרים על רמת ציונים גבוהה, תעזור לשמור על הממוצע.

התשובה לשאלה זו הינה כי סטודנטים רבים פונים לעזרה כאשר מדובר על כתיבת עבודת סמינריון, כאשר הסטודנטים אשר מבקשים סיוע הם לאו דווקא אלו מהשוליים שרמת נמוכה.

חשוב לציין כי קבלת סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות במקרים רבים כלל אינו מעיד על רמת הידע של הסטודנט, אלא לרוב נובע מסיבות שונות לחלוטין.

בשונה מכתיבה ספרותית, עיתונאית, ו/או כל סוג כתיבה שיש, הרי שכתיבת עבודה אקדמית חייבת להיות בהתאם לדרישה האקדמית הבינלאומית, בהתאמה לסוג הקורס הנלמד.

כאשר לעיתים אף קיימות הוראות נקודתיות ומפורטות מהמרצה, דבר המצריך ידע וניסיון מקצועי אשר קיים בחברת סילבוס אשר הינה כאמור, בעלת ותק רב בתחום.

כמו כן, ישנם סטודנטים אשר פונים מחמת קשיים אחרים כגון מחמת אילוצי הזמן ומועדי ההגשה, ו/או קשיים אחרים ו/או אישיים כל אחד לפי עניינו.

נשאלת השאלה: כיצד האקדמיה תורמת לחייו של הסטודנט?

התשובה לשאלה הזו היא מגוונת למדי. הסיבה לכך היא בעובדה שהאקדמיה תורמת במספר תחומים לחייו של הסטודנט.

בראש ובראשונה, הסטודנט זוכה להשכלה. זוהי השכלה אקדמית ולא השכלה שרכש במהלך לימודיו בעבר, זוהי השכלה אחרת וגבוהה יותר; התרומה השנייה היא רכישת מקצוע.

רוב אם לא כל הסטודנטים כיום הולכים ללמוד באקדמיה למטרות עבודה.

במהלך הלימודים מסופקים כל הכלים וההכשרות על מנת שבתום הלימודים יוכלו לעבוד; התרומה השלישית היא חברה, אל האקדמיה, בין אם מכללה או אוניברסיטה, מגיעים רבבות של צעירים מכל הארץ.

כמו כן, במסגרת הלימודים הסטודנטים עוברים חווית יחדיו, לומדים להכיר אחד את השני וחברויות נוצרות.

כל אלו יחדיו מעשירים את חייו של הסטודנט. יחד עם זאת, יש תרומה עיקרית לחייו של הסטודנט, ותרומה זו עד כמה שאיננה שגרתית תורמת רבות לסטודנט.

זוהי תרומתה של העבודה האקדמית.

למרות שבמחשבה הראשונה תהליך כתיבת עבודות אקדמיות היא מעמסה לא נחוצה לחלק מהסטודנטים.

האמת היא שנהפוך הוא – לעבודות אקדמיות תרומה רבה ללימודים האקדמיים ובפרט לחיים.

סטודנטים נרתעים בדרך כלל מלכתוב עבודות אקדמיות או בכלל לעסוק בעבודות עקב מהפכה טכנולוגית שעברה החברה המערבית בעשור האחרון.

כיום יש מעין תחושה של מרדף אינסופי אחר הישגים: אנשים רוצים כמה שיותר להצליח בכמה שפחות זמן והשקעה, אנשים רוצים להגיע להישגים מבלי להבנות את הדרך הנכונה להצלחה.

הכול מהיר, הכול כאן ועכשיו ללא לקיחת צעד אחורה והבנת חשיבות הדרך שנעשית ולאו דווקא התוצאה.

בהתייחס אל האקדמיה, מעטים הסטודנטים שנרשמים כיום ללימודים אקדמיים למען הרחבת האופקים וחווית הלמידה.

רוב, אם לא כל הסטודנטים כיום, לומדים לימודים אקדמיים על מנת לרכוש מקצוע שיספק להם כמה שיותר ממון וסטאטוס חברתי.

כמו כן, סטודנטים רוצים לקבל את מיטב הכלים על מנת להתמקצע "ולהתחיל לעבוד", לכן כל פיסת מידע שאיננה מתקשרת אל ההתמקצעות נחווית כלא רלוונטית ובזבוז מוחלט של זמן.

זוהי תפיסה שלא רק שגויה, אלא בפועל פוגמת בסיכויים של הסטודנטים לרכוש את אותו מקצוע.

נכון, מרבית הסטודנטים לא אוהבים לכתוב עבודות אקדמיות, הם לא מבינים עד כמה עבודות אקדמיות יכולות לקדם אותם ולתרום לחייהם בטווח הארוך.

התרומה היא בכמה תחומים:

א. התרומה הראשונה היא הרחבת האופקים שעבודה מדעית יכולה לספק.

על מנת לכתוב עבודה מדעית, הכותב נדרש לקרוא חומרים מחקריים ולשלבם במחקר שלו.

יכולות אלו של שילוב וקריאה מעודדות מחשבה מקורית ולמידה של תכנים חדשים.

ב. התרומה השנייה היא למידה של התנהלות במסגרת זמן קצובה ועידוד פרודוקטיביות.

עבודה מדעית היא איננה עבודה קצרה שדורשת קריאה של מאמר או שניים, סיכומם בשניים שלושה דפים ולאחר מכאן להגיש אותם. עבודה מדעית היא עבודה שדורשת היערכות רבה על תקופה של כמה חודשים בדרך כלל.

במסגרת הזמן הזו יש נהלים קבועים מראש על מנת לכתוב את העבודה. חריגה מנהלים אלו תוביל להגשה של העבודה באיחור ובכך לפגוע בציון העבודה.

לכן עמידה בלוחות זמנים של עבודות מדעיות בהחלט מלמדת את הסטודנטים התנהלות נכונה של זמן.

ג. התרומה השלישית היא יכולת של עבודה בצוות:

בתואר ראשון, סטודנטים בדרך כלל נדרשים להגיש סמינריון בזוגות.

עבודה בצוות יכולה להיות משימה לא פשוטה, היות ולאנשים יש לוחות זמנים שונים וסדרי עדיפויות שונים גם כן, לכן בעבודה זו לומדים את חשיבותן של התפשרות ועבודת צוות. אם נעשתה עבודת צוות טובה, העבודה נכתבת ללא בעיות ובמהרה.

ד. התרומה הרביעית של עבודות מדעיות היא שיפור יכולת הבעה בכתב.

כתיבה היא כלי משמעותי שתורם רבות כמעט לכל תחום בחייו של האדם. ברמה הכי פשוטה, כתיבה היא ביטוי גרפי של המחשבות: כאשר האדם נדרש לכתוב בבהירות, מטלה זו דורשת מחשבה בהירה וביטויה באופן ברור ומובן.

עבודה מדעית דורשת כתיבה ברמה הגבוהה ביותר, ועל מנת לכתוב ברמה גבוהה יש להתאמן בכתיבה, וכל אימון רק משפר את יכולת ההבעה והמחשבה של הכותב.